"מעצרים שרירותיים מסיבות פוליטיות בוונצואלה ממשיכים להיות חלק מהתקפה שיטתית ונרחבת נגד האוכלוסייה במדינה הזו. זאת בעיקר במטרה להשתיק את אלה שאינם מסכימים עם ממשלתו של ניקולס מדורו או למטרות פוליטיות אחרות", קבע הארגון הלא ממשלתי בדו"ח על מעצרים שנרשמו בין השנים 2018 ל-2023.
פִּרסוּם
"מגוון הפרופילים של אנשים שנעצרו באופן שרירותיariamind in Venezuela מראה כי הרדיפה לא מתבצעת רק נגד אותם אנשים בעלי דעות שונות, אלא שהיא גם מבקשת להעביר מסר של הפחדה לקרובים או לאנשים הקרובים אליהם שהם מבקשים להדחיק", קובע הארגון ב- דו"ח "חיים עצורים".
AI מדגישה שהפללה של אנשים עם בתי משפט שיש להם סמכות שיפוט במקרי טרור "אוחדה" והזהירה כי הדבר מחמיר את ההשלכות של ההליך הפלילי.
ארגון זכויות האדם זיהה גם "דפוסים" במעצרים: הם מתרחשים ללא צווי בית משפט, חוסר "עצמאות שיפוטית", חוקים מיושמים בצורה "עמומה" ומשתמשים ב"חוסר תקשורת ובידוד של עצורים". .", בין שאר האמצעים.
פִּרסוּם
"הזכות לחופש, משפט הוגן, יושרה וחירות מעינויים או התעללות מופרת לעתים קרובות עם פרקטיקות אלה", נכתב בדו"ח.
לפי AI, בוונצואלה יש כמעט 300 אנשים עצורים מסיבות פוליטיות, כולל תשעה מקרים שנחשבים "סמליים", כמו זה של חוויאר טרזונה, מנהל הארגון הלא ממשלתי FundaRedes, המשרת את תושבי אזורי הגבול.
טראזונה נעצר ביולי 2021 והואשם ב"טרור" לאחר שהאשים את ממשלתו של הנשיא ניקולס מדורו בקשרים עם הגרילה הקולומביאנית ELN.
פִּרסוּם
AI ביקשה מהמדינה לשחרר את כל העצורים ופנתה לקהילה הבינלאומית לדרוש ערבויות מוונצואלה ולהימנע מלחזור על המעצרים.
הוא גם ביקש מבית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) לכלול את המקרים בחקירה שהוא מבצע לגבי פשעים לכאורה נגד האנושות שבוצעו במהלך ממשלתו של מדורו.
