כפי שקורה מדי ארבע שנים, אלבום פניני לגביע העולם, שייערך השנה בקטאר בנובמבר, חוזר לאופנה באזור שנלהב מהספורט.
פִּרסוּם
“כמעט כל מה שאני גובה, או מלווה לי, או מה שהם חייבים לי וצריכים לשלם לי, אני משקיע בקניית מדבקות. זה התחביב שלי", מעירה הילדה לוסדה הארגנטינית, ל-AFP.
הסבתא בת ה-68, שמנסה להשלים את האלבום שלה ושל נכדה, הגיעה בחמש בבוקר לחנות בשכונת המעמד הבינוני בבואנוס איירס בחיפוש אחר החבילות, המבוקשות והדלות כל כך. בארגנטינה.
שם, אפילו הממשלה נאלצה לתווך לוגיסטיקה בין החברה האיטלקית לבעלי חנויות כדי לנסות לפתור את המחסור.
פִּרסוּם
העלייה במחיר החבילה (בברזיל היא הוכפלה בהשוואה לרוסיה-2018, משני ריאל לארבעה) ויוקר המחיה לא מפחיתים מהתשוקה של אמריקה הלטינית.
"כשהזדמנויות מופיעות, כסף מופיע", אומרת ליילה אדול, 28, בעלת חנות בשכונת סן קריסטובל, בבואנוס איירס. ויש אנשים שעושים את המסחר המקביל הזה, אחד מהסוגים הנדירים ביותר.
השלמת האלבום – בין 638 ל-670 מדבקות, תלוי במדינה – "היא הכי קרובה" שנגיע למונדיאל, מסביר קרלוס רודריגז, טכנאי שירות לקוחות בן 45 מגוואטמלה סיטי.
פִּרסוּם
ראול ואלסילו, מנהל Panini בצ'ילה, מבטיח שהמכירות באמריקה הלטינית עלו על הציפיות של החברה, שנוסדה בעיר האיטלקית מודנה ואשר מוכרת את חפץ הפולחן ב-150 מדינות מאז מקסיקו-1970.
בארץ של הקשר ארתורו וידאל, למשל, מה שציפו למכור בעוד ארבעה נמכר בחודש אחד.
החום, לפי ואלסילו, נובע מכך שכנראה תהיה זו השתתפותם האחרונה של מסי וכריסטיאנו רונאלדו במונדיאל, מה שמעורר את העניין של אספנים ואוהדים, ושקטאר-2022 היא אחת החשובות אירועים לאחר מגיפה.
פִּרסוּם
נקודת החלפה
בברזיל, מוזיאון הכדורגל של סאו פאולו מאגד עשרות אנשים כדי להחליף מדבקות.
ליאנדרו פונסקה, בן 40, מחפש את המדבקות המיוחדות שיצאו למהדורה זו, שחלקן, כמו אלה של ניימאר, נמכרות באינטרנט בכמעט שלושה שכר מינימום.
"אני מחפש 'תוספות', אבל אני מתכוון להשלים כ-20 אלבומים. בכל מונדיאל אני עושה הרבה אלבומים", אומר האספן, שטוען שבזבז עד כה כ-10.000 דולר ארה"ב כדי להשלים שבעה.
פִּרסוּם
במטרופולין אמריקה הלטינית, כמו בערים אחרות, 'דילרים' מוכרים מדבקות במחירים המשתנים בהתאם לזמינות ברחובות ולחשיבות השחקן.
תמונות של הורים עם ילדיהם חוזרות על עצמן במרכזי חילופי דברים או בפארקים בסופי שבוע כמעט בכל האזור, אפילו במדינות כמו קולומביה, למרות שהנבחרת הלאומית שלה נותרה מחוץ למונדיאל בפעם הראשונה מזה 12 שנים.
"יותר מרגש, אני מרגיש כמו רגע של אב-בן. הוא לא חובב גדול של כדורגל, אני מעריץ גדול ועם זה התחלנו לדבר על שחקנים (...) זה רגע עבור שנינו", אומר קרלוס פליפה לגואיזמון, בן 37, בבוגוטה.
מקור: AFP
