ישראל, מדינה בשיאה הכלכלי ובעלת פערים חברתיים חזקים

מאז הקמתה לפני 75 שנה, הפכה ישראל לאחת הכלכלות המשגשגות על פני כדור הארץ, עם חברות מובילות במגזרים כמו חקלאות וטכנולוגיות מתקדמות, אך עם אי שוויון חברתי בוטה.

המדינה, שמתארת ​​את עצמה כ"אומת סטארט-אפ", מדורגת במקום ה-14 בדירוג המדינות לפי תוצר לנפש בשנת 2022, לפני ארבע הכלכלות הגדולות באירופה (גרמניה, בריטניה, צרפת ואיטליה), על פי הנתונים העדכניים ביותר של קרן המטבע הבינלאומית (IMF).

פִּרסוּם

"אבל יש את אומת הסטארט-אפ ואומת המטבחים" (מסעדה עממית, קהילתית), אומר ז'יל דרמון, נשיא לטת, העמותה המרכזית הנלחמת בעוני ומציעה סיוע במזון בישראל.

"מצד אחד נמצא מרכז הארץ, סביב תל אביב והטכנולוגיה העילית, שבה מבחינת שגשוג אנחנו חייבים להיות בין הערים העשירות בעולם (...) מצד שני, יותר מ-312.000 משפחות (מתוך אוכלוסייה) של כמעט 9,7 מיליון אנשים) במצב של חוסר ביטחון תזונתי חמור", הוא מוסיף.

ישראל, שנוסדה ב-14 במאי 1948, יכולה להתפאר בביצועים מקרו-כלכליים מעוררי קנאה.

פִּרסוּם

הצמיחה הכלכלית הייתה 6,5% בשנת 2022, ירידה מ-8,6% בשנת 2021, אך עדיין הרבה מעל הממוצע (2,8%) עבור מדינות הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי (OECD). האינפלציה בשליטה יחסית והגירעון התקציבי בשליטה.

אבטחת סייבר הפכה לאחד המניעים של הכלכלה, במיוחד עם קבוצת צ'ק פוינט, מהמובילות בעולם בתחום.

"רוח פיקוד"

ישראל נמצאת גם בחזית החדשנות בביוטכנולוגיה ובחקלאות. חברת נטפים, המתמחה בטכנולוגיות השקיה במדבר הנגב משנות ה-1960, התרחבה בינלאומית.

פִּרסוּם

תעשיית הנשק, עם שלישיית אלביט, התעשייה האווירית (התעשייה האווירית) ורפאל מערכות הגנה מתקדמות, ממשיכה להוות סמל לכלכלה הישראלית, עם חוזים משתלמים בחו"ל.

הניסיון הישראלי נמצא גם במספר חברות היי-טק רב-לאומיות, מדגיש דניאל רואך, נשיא לשכת המסחר צרפת-ישראל.

"יש 'ידע' ישראלי ברכיבים שנמצאים בחברות רב לאומיות גדולות כמו אינטל או Google", הוא אמר.

פִּרסוּם

Waze, אפליקציית סיוע לנהג, הייתה ישראלית לפני שנרכשה על ידי Google.

לדברי רואץ', הצלחות קשורות למנטליות עסקית ישראלית: "רוח פיקודית המורכבת מניצול מקסימלי של תקציבים ייעודיים בפרק זמן מינימלי, לעיתים נטילת סיכונים אדירים, כשהפרמטר היחיד הוא היעד שיש להשיג". ".

אבל מלבד ההצלחה, אותה מייצגים בתי מגורים יפים במרכז הארץ, המציאות פחות מזהירה.

פִּרסוּם

בשמשון, שכונה בדרום עיר החוף אשקלון, ניתן לראות כמה מבנים במצב גרוע.

הנכסים שנבנו בחיפזון בסוף שנות ה-1950 כדי לקבל את זרם העלייה הגדול, בעיקר מצפון אפריקה, מאוכלסים כיום ברובם בעולים מאתיופיה ורוסיה, ללא כל סוג של שיפוץ.

אוכל או תרופות

החזיתות הצהובות נשלטות על ידי בגדים התלויים במרפסות קטנות.

"כולנו בצרות. כל השכונה! אנחנו בקושי שורדים בהטבות סיוע ציבורי", אמרה הגמלאית אסתר בנהמו, בת 73, כשהיא נאבקת במעלה המדרגות לדירתה.

"אני צריך לבחור: לאכול או לקנות את התרופה שלי", הוסיף, כבר בסלון דירתו, כמעט נטול ריהוט.

יותר מ-27% מאוכלוסיית ישראל חיים בעוני, על פי נתוני סוף 2022 של הארגון הלא ממשלתי Latet.

בישראל יש את שיעור העוני השלישי בגובהו מבין 38 מדינות ה-OECD, אחרי קוסטה ריקה ובולגריה.

"במעט יותר מ-30 שנה עברנו מאחת החברות השוויוניות בעולם (...) לחברה מאוד לא שוויונית ואינדיבידואליסטית", אומר דרמון. "המדינה הפסיקה למלא את תפקידה למתן את השפעות השוק ולחלק מחדש את העושר".

ארגוני צדקה רבים פועלים כדי לענות על הצרכים של העניים ביותר. בקיריאט מלאכי, עיירה קטנה בדרום ישראל, ניקול ג'יבריל, בן 72, מבשל ומחלק ארוחות לעניים ביותר כבר 3 שנים.

"ברגע שאתה עוזר למשפחה אחת להתקדם, מגיעה אחרת. זה אף פעם לא מפסיק, הם תמיד שולחים עוד אנשים", אמרה. "אנחנו תריסר מתנדבים שמבשלים כל היום ואנחנו צריכים כמויות גדולות יותר (...) המצב רק מחמיר".

לגלול מעלה