אלס ביאליאצקי, בן 2021, שנעצר ביולי 60, זכה בסוף השנה שעברה בפרס נובל לשלום על הגנתו על זכויות האדם. הוא חלק את הפרס עם האנדרטה הלאומית הרוסית והארגון האוקראיני מרכז לחירויות האזרח.
פִּרסוּם
הפעיל הקים והוביל את ויאסנה במשך כמה שנים, ארגון זכויות האדם המרכזי במדינה האוטוריטרית, המנוהל מאז 1994 על ידי לוקשנקו.
במהלך ההפגנות של 2020, ה-NGO מילא תפקיד מכריע בתיעוד צעדי דיכוי ומעצרים של מפגינים.
שני הפעילים האחרים שהורשעו הואשמו במימון "פעילויות המפרות באופן חמור את הסדר הציבורי", לפי הארגון הלא ממשלתי. נאשם רביעי, דמיטרי סולובייב, נשפט שלא בפניו לאחר שנמלט לפולין, נידון לשמונה שנות מאסר. כולם נידונו גם לתשלום קנס של 70 אלף דולר.
פִּרסוּם
"חוסר צדק מביש"
מנהיגת האופוזיציה הבלארוסית, סבטלנה טיכאנובסקאיה, מתחה ביקורת על ההרשעה. "עלינו לעשות הכל כדי להילחם בעוול המביש הזה", כתב בטוויטר.
שרת החוץ הגרמנית, אנאלנה בייבוק, כינתה את התהליך "פארסה" והדגישה כי הנאשמים הורשעו בגין "מחויבותם לזכויות, לכבוד ולחופש של אנשים בבלארוס".
ממשלת פולין ראתה את ההרשעה כ"שערורייתית".
רְדִיפוּת
ביאליאצקי בילה כמעט שלוש שנים בכלא בבלארוס בין 2011 ל-2014, לאחר משפט נוסף שהוקע כפוליטיקאי.
פִּרסוּם
נכון ל-1 במרץ היו בבלארוס 1.461 אסירים פוליטיים, לפי ויאסנה.
מדינות המערב אישרו כמה חבילות של סנקציות נגד בלארוס בגין דיכוי ההפגנות של 2020, אך המשטר עדיין זוכה לתמיכה בלתי נכנעת של רוסיה.
בלארוס הסכימה לשמש בסיס עורפי לכוחות הרוסים בסכסוך באוקראינה. אבל עד כה צבא מינסק לא השתתף ישירות בלחימה.
פִּרסוּם
(מקור: AFP)
