שי ג'ינפינג, הידוע בהתחלה כבעלה של זמר פופולרי, התגלה כמנהיג של כריזמה לכאורה ונרטיב פוליטי מיומן שהבטיח לו כת אישי שלא נראתה מאז ימי מאו. אבל מעט ידוע עליו. "אני מתנגד לדעה המקובלת ששי ג'ינפינג מחפש כוח למען הכוח", אמר אלפרד ל. צ'אן, מחבר ספר על חייו, לסוכנות הידיעות הצרפתית. "הייתי אומר שהוא משתוקק לכוח כמכשיר להגשים את החזון שלו."
פִּרסוּם
עבור ביוגרף אחר, אדריאן גייז', יש לו באמת חזון למדינה. "אתה רוצה לראות את סין כמדינה החזקה ביותר בעולם". בחזון זה שהוא מכנה "החלום הסיני" או "ההתחדשות הגדולה של האומה הסינית", המפלגה הקומוניסטית הסינית (מק"ס) ממלאת תפקיד מרכזי. "שי הוא איש מאמין. עבורו, אלוהים הוא המפלגה הקומוניסטית", כתב קרי בראון בספרו שי: מחקר בכוח. "הטעות הכי גדולה ששאר העולם עושה לגבי שי היא לא לקחת את אמונתו ברצינות".
טראומה
למרות שמשפחתו הייתה חלק מהאליטה המפלגה, שי ג'ינפינג לא נראה נועד לתפקיד זה. אביו שי ג'ונגקסון, גיבור מהפכני שהפך לסגן ראש הממשלה, טוהר במהלך מהפכת התרבות של מאו. "שי ומשפחתו היו בטראומה", אומר הביוגרף צ'אן.
מהיום למחר איבד הנשיא כיום את מעמדו. אחת מאחיותיה למחצה התאבדה בגלל הרדיפה. שי היה מנודה על ידי חבריו לספסל הלימודים, חוויה שלדברי מדען המדינה דיוויד שאמבו תרמה ל"ניתוק רגשי ופסיכולוגי ולאוטונומיה מגיל צעיר".
פִּרסוּם
בגיל 15 הוא נשלח למרכז סין, שם בילה שנים כשהוא נושא תבואה וישן במערות. "עוצמת העבודה השפיעה עליי", הוא הודה. הוא גם השתתף במפגשים שבהם היה עליו להוקיע את אביו שלו, כפי שהסביר ב-1992 ל"וושינגטון פוסט". "גם אם אתה לא מבין, הם מכריחים אותך להבין (...) זה גורם לך להתבגר מוקדם יותר", הוא העיר.
עבור הביוגרף צ'אן, החוויות הללו העניקו לו "קשיחות". "הוא מודע לשרירותיות של הכוח, ולכן הוא שם דגש על משילות על פי חוק", הוא מציין.
מלמטה
המערה בה ישן שי ג'ינפינג הפכה לאטרקציה תיירותית כדי להראות את דאגתו לעניים ביותר. בביקור של AFP ב-2016, תושב מקומי תיאר אותו כדמות כמעט אגדית, שקורא ספרים בין הפסקות לעבודה אינטנסיבית. "אפשר היה לראות שהוא לא אדם רגיל."
פִּרסוּם
אבל הדרך לא הייתה חלקה עבור שי ג'ינפינג. בטרם הצטרפותו למפלגה נדחתה בקשתו מספר פעמים בשל מורשתו המשפחתית. וכך הוא התחיל ב"רמה נמוכה מאוד" כראש מפלגה בכפר ב-1974, מציין גייגס.
"הוא עבד בצורה מאוד שיטתית" והפך למושל האזורי של פוג'יאן ב-1999, למנהיג המפלגה המחוזית בג'ג'יאנג ב-2002 ולאחר מכן בשנגחאי ב-2007. בינתיים, אביו שוקם בשנות ה-1970 לאחר מותו של מאו, מה שחיזק את מעמדה.
"יורש המהפכה"
שי ג'ינפינג התגרש מאשתו הראשונה והתחתן, ב-1987, עם זמרת הסופרן הפופולרית פנג ליואן, שהיה אז ידוע יותר ממנו. עבור המתנגד קאי שיה, לשעבר מנהיג המק"ס וכעת גולה בארצות הברית, שי ג'ינפינג "סובל מתסביך נחיתות, בידיעה שיש לו השכלה פורמלית מועטה בהשוואה למנהיגי מפלגות אחרים". לכן הוא "עקשן ודיקטטורי", כתבה, חוקרת תיאוריה פוליטית, במאמר שפורסם לאחרונה ב-Foreign Affairs.
פִּרסוּם
אבל שי תמיד ראה את עצמו "יורש המהפכה", אומר הביוגרף צ'אן. ב-2007 הוא מונה לוועדה המתמדת של הלשכה המדינית, הגוף המקבל החלטות הגבוה ביותר בסין. וכעבור חמש שנים הוא עלה לפסגה, והחליף את הו ג'ינטאו.
הרזומה שלו לא חזה את מה שיבוא אחר כך: דיכוי תנועות אזרחיות, תקשורת עצמאית וחירויות אקדמיות, הפרות לכאורה של זכויות אדם באזור שינג'יאנג או מדיניות חוץ אגרסיבית הרבה יותר מזו של קודמו.
ללא גישה לשי או למעגל הפנימי שלו, חוקרים מחפשים בכתביו המוקדמים רמזים לגבי המניעים שלו. החשיבות המרכזית של המפלגה ומשימתה "להפוך את סין למדינה נהדרת ניכרת מהרישומים המוקדמים ביותר של שי", אומר בראון.
פִּרסוּם
לנרטיב זה של סין העולה הייתה השפעה רבה על האוכלוסייה, תוך שימוש בלאומיות זו לטובתה כדי לתת לגיטימציה למפלגה בקרב האוכלוסייה. אבל החשש מאובדן הכוח ניכר גם. "נפילת ברית המועצות והסוציאליזם במזרח אירופה היו הלם גדול" עבור שי, מעריך גייגס.
ומסקנתו היא שהקריסה הזו נבעה מפתיחות פוליטית. "הוא החליט שדבר כזה לא צריך לקרות בסין (...) זו הסיבה שהוא מגן על מנהיגות חזקה של המפלגה הקומוניסטית, עם מנהיג חזק", הוא מוסיף.
(עם AFP)
