לדברי הוועדה, "על ידי חשיפת ההבדלים הגנטיים המבדילים בין כל בני האדם החיים לבין הומינידים שנכחדו, התגליות שלהם מספקות את הבסיס לחקר מה הופך אותנו לאנושיים באופן ייחודי". "ההבדלים הגנטיים בין הומו סאפיינס לקרובינו הקרובים שנכחדו לא היו ידועים עד שזוהו הודות לעבודתו של פאבו", הוסיפה הוועדה.
פִּרסוּם
לאחר פרס נובל לרפואה, יוכרזו הפרסים לפיזיקה (שלישי), כימיה (רביעי) והמצפים ביותר: ספרות (חמישי) ושלום (שישי באוסלו). פרס נובל לכלכלה, היצירה האחרונה של הפרס, סוגר את עונת נובל ביום שני הבא.
דסקוברטה
הפלאוגנטיקאי Svante Pääbo גילה כי התרחשה העברה של גנים בין ההומינידים הנכחדים הללו לבין הומו סאפיינס. לזרימה העתיקה של גנים לבני אדם מודרניים יש השפעה פיזיולוגית, למשל על האופן שבו מערכת החיסון שלנו מגיבה לזיהומים.
אביו של השבדי, הביוכימאי Sune Bergström, זכה אף הוא בפרס נובל לרפואה ב-1982.
פִּרסוּם
הפרס כולל סכום של 10 מיליון כתרים, כ-900 אלף דולר ארה"ב).
בשנה שעברה הוענק הפרס לאמריקאים Ardem Patapoutian ודיוויד ג'וליוס על תגליותיהם על האופן שבו מערכת העצבים תופסת טמפרטורה ומגע.
זוכים
ראה את רשימת 9 הזוכים הקודמים בפרס נובל לרפואה, שהוענק הפעם על ידי אספת נובל של מכון קרולינסקה בשטוקהולם:
פִּרסוּם
– 2021: דיוויד יוליוס וארדם פטאפוטיאן (ארה"ב) על תגליותיהם על האופן שבו מערכת העצבים תופסת טמפרטורה ומגע.
– 2020: הארווי אלטר וצ'רלס רייס (ארה"ב) ומייקל הוטון (בריטניה) על גילוי נגיף ההפטיטיס C, מחלה שהורגת 400 אנשים מדי שנה. המחקר שלו תרם לפיתוח בדיקות דם וטיפול יעילים.
– 2019: וויליאם קיילין וגרג סמנזה (ארה"ב) ופיטר רטקליף (בריטניה) על מחקרם בהתאמה של תאים לאספקת חמצן משתנה, המאפשרת להם להילחם באנמיה ובסרטן.
פִּרסוּם
– 2018: ג'יימס פ. אליסון (ארה"ב) וטאסוקו הונג'ו (יפן) על המחקר שלהם בנושא אימונותרפיה יעילה במיוחד בטיפול במקרים של סרטן אגרסיבי.
– 2017: ג'פרי סי הול, מייקל רוסבאש ומייקל וו. יאנג (ארה"ב) על תגליותיהם על השעון הביולוגי הפנימי השולט במחזורי שינה-ערות של בני אדם.
– 2016: Yoshinori Ohsumi (יפן) על מחקרו על אוטופגיה, חיוני להבנת אופן חידוש התאים ותגובת הגוף לרעב ולזיהומים.
פִּרסוּם
– 2015: וויליאם קמפבל (אירלנד/ארה"ב), סאטושי אומורה (יפן) וטו יויו (סין) לפיתוח טיפולים נגד זיהומים טפיליים ומלריה.
– 2014: ג'ון אוקיף (ארה"ב/בריטניה) ומיי בריט ואדוורד מוסר (נורווגיה) על מחקרם על ה"GPS הפנימי" של המוח, שעשוי לאפשר התקדמות בידע על אלצהיימר.
– 2013: ג'יימס רוטמן, רנדי שקמן ותומס סודהוף (ארה"ב), על עבודתם על תחבורה תוך תאית, שעוזרת להבין מחלות כמו סוכרת בצורה יעילה יותר.
(עם AFP)
