מטרת הפלטפורמה היא להציע נתונים מפורקים על פליטות אלו, שיסייעו לפתח מדיניות יעילה יותר להפחתתן או הגבלתן.
פִּרסוּם
שלושת גזי החממה העיקריים הם פחמן דו חמצני (CO2), או מתאן (CH4) ו - תחמוצת חנקן (N2O).
הפרויקט אושר בשבוע שעבר במהלך ישיבת ההנהלה של הארגון המטאורולוגי העולמי (WMO), אך עדיין זקוק לאישור מהקונגרס שלו, שיתקיים במאי בז'נבה.
"נכון לעכשיו, אנו יודעים את עודף ה-CO2 שאנו משחררים לאטמוספירה מדי שנה. יש לנו נתונים גלובליים", אמר לארס פיטר ריישוגארד, סגן מנהל מחלקת התשתיות של WMO, במסיבת עיתונאים.
פִּרסוּם
אבל "כולם יכולים להגיד 'זה לא אני, החברה שלי היא ניטרלית פחמן' או אם זו מדינה, הם יכולים להגיד 'הפחתי כל כך את הפליטות שלי בשנה שעברה'", הוא הסביר.
האו"ם מבקש לשים קץ למצב הזה באמצעות מאגר מידע מעודכן חודשי, שיאפשר לבחון במפה את מקור הפליטות ואת המיקום בו הן משתחררות. עד כה, נתונים גלובליים פורסמו מדי שנה.
הארגון הבינלאומי גם מקווה שהוא יתרום ליישום טוב יותר של היעדים של הסכם פריז 2015, שמטרתם להגביל את ההתחממות הגלובלית למקסימום של 1,5 מעלות צלזיוס.
פִּרסוּם
"בזכות הנתונים שלנו, אנחנו יודעים שריכוזי גזי החממה באטמוספרה נמצאים בשיא", קבע ה מזכ"ל ה-WMO, פטרי טאלאס, בהצהרה.
"העלייה ברמות ה-CO2 בין 2020 ל-2021 הייתה גבוהה מקצב הצמיחה הממוצע של העשור האחרון. המתאן רשם את העלייה השנתית הגדולה ביותר" מאז שהחלו לנטר את הנתונים.
אבל נותרו אי ודאות, "במיוחד ביחס לתפקידם של האוקיינוס, הביוספרה היבשתית ואזורי פרמפרוסט במחזור הפחמן", אמר טאלאס.
פִּרסוּם
ל-WMO יש 193 מדינות וטריטוריות חברות. הדירקטוריון שלה מאגד יותר מ-30 מדינות, כולל ברזיל, ארצות הברית, סין, רוסיה והודו.
(עם AFP)
