A COP15 הוא המקביל ל המגוון הביולוגי לוועידת שינויי האקלים של האו"ם, שקיימה את המהדורה ה-27 שלה במצרים (COP27).
פִּרסוּם
על מנת להגיע להסכמה בסוף ה COP15, יש לנתח כמה נקודות קריטיות:
30% מכדור הארץ מוגן
מבין כ-20 היעדים הנדונים, העיקרי שבהם ידוע כ-30 על 30, המבקש להבטיח ש-30% מהקרקעות והאוקיינוסים יישארו תחת הגנה משפטית מינימלית עד 2030. בהסכם הקודם, מ-2010, יעד זה היה 17%. ו-10%, בהתאמה.
הוויכוח כולל גם שיקום של אדמות מושפלות, שיכולות להיות שוות ערך ל-20% ל-30%, כלומר למיליארד דונם; צמצום תפוצת המינים הפולשים וצמצום השימוש בחומרי הדברה ודשנים, שמדינות מסוימות רוצות להפחית בחצי ועורר ויכוחים סוערים בנושא בברזיל ובארגנטינה.
פִּרסוּם
זכויות של עמים ילידים
השטחים של עמים ילידים הם ביתם של כ-80% מהתושבים המגוון הביולוגי על פי מומחי האקלים של האו"ם. תפקידם של האנשים הללו הפך לנושא מרכזי במשא ומתן, שהוא בהסכמה עקרונית, אך רחוק מלבוא לידי ביטוי בהסכמים.
לאחר שנים שבהן נדחקו לשוליים ונאלצו לעקור, אפילו מטעמי שימור, קהילות אלו דורשות הסכמה חופשית ומדעת להקמת אזורים מוגנים.
והם רוצים ערבויות לגבי שמירה על זכויותיהם והכרה בתפקידם בכמה מהיעדים שיידונו.
פִּרסוּם
שוד ביולוגי
חוסר הפתרון של סוגיית הביופיראטיות, נושא שחוזר על עצמו במשא ומתן של האו"ם, מאיים על השגת הסכם. ביופיראטיות היא כל ניצול של המגוון הביולוגי וידע מסורתי הקשור אליו באופן בלתי חוקי.
מספר רב של מדינות דרומיות, ובראשם דרום אפריקה, דורשות לקבל הטבות ממשאבים ביולוגיים שאפשרו ייצור של תרופות או מוצרי קוסמטיקה רווחיים במדינות עשירות.
מְמַמֵן
נושא אחד שצפוי להיות מורכב הוא מימון. ברזיל, הנתמכת על ידי 22 מדינות, קראה למדינות העשירות לספק "לפחות 100 מיליארד דולר בשנה עד 2030" למדינות מתפתחות כדי לשמר את המגוון הביולוגי, ערך המותאם להסכמי אקלים.
פִּרסוּם
מנגד, מדינות הצפון נרתעות מיצירת קרן חדשה, שניהולה נחשב מורכב ולא יעיל, ומעדיפות מערכת של העברות ישירות.
(עם AFP)
קראו גם:
