הדיון הזה לא ישן, לפחות בסביבה האקדמית. ובתוך דיונים בברזיל על חוק להסדרת Big Techs והפלטפורמות החזקות שלהם ל"שילוב" החברה בסביבה הוירטואלית, הדיון הזה מקבל רלוונטיות עוד יותר.
פִּרסוּם
פליפה נטו מביא אל אור הזרקורים משהו שחוקרים מזהירים ממנו לפחות מאז 2010: aeחשיפה ללולאת הפעלה אוטומטית זו הוא יכול:
- מָכוּר;
- לגרום לדיכאון וחרדה;
- לאסוף נתונים אישיים ללא הסכמה "אמיתית" - ומודעת;
- להביא בעיות לאבטחת מידע ומעקב אחר הפעולות שלך;
- יש פוטנציאל עצום להקצנה ולקיטוב של החברה.
להלן מספר מקורות המשמשים במאמר:
iGen: מדוע הילדים של היום גדלים פחות מרדנים, יותר סובלניים, פחות שמחים ולגמרי לא מוכנים לבגרות - ספר מאת ז'אן מ'טוונג
- O Wall Street Journal חשף מזכרים פנימיים של Meta (החברה שבבעלותה פייסבוק): "32% מבנות הנוער אמרו שכשהן מרגישות רע עם הגוף שלהן, אינסטגרם גרמה להן להרגיש רע יותר. בקרב בני נוער שתיעדו מחשבות אובדניות, 13% מהמשתמשים הבריטים קשרו את הרצון להתאבד עם אינסטגרם"..
מי מגדל את הילדים?: ביג טק, ביג ביזנס וחיי ילדים - ספר מאת הפסיכולוג סוזן לין : "טכנולוגיות הן בעייתיות כשהן נותנות עדיפות לרווחים על פני הבריאות והרווחה של הפרטים והחברה. עם זאת, לא נדרש ניתוח עצמאי של הנזקים והיתרונות הפוטנציאליים של מוצרים טכנולוגיים לפני שהם יוצאים לשוק".
אומת הדופמין: מדוע יותר מדי הנאה גורמת לנו לא מרוצים ומה אנחנו יכולים לעשות כדי לשנות ד"ר אנה למקה : "מדענים רואים בדופמין סוג של מטבע אוניברסלי להערכת הפוטנציאל הממכר (הממכר) של כל חומר. ככל שיש יותר דופמין במערכת התגמול של המוח, כך החוויה יותר ממכרת"..
- יש גם את המקרה של קיימברידג' אנליטיקה, ששימשה את מטה ונחקרת בשל מניפולציה בבחירות של דונלד טראמפ בארה"ב: קיימברידג' אנליטיקה מודה באשמה במקרה של שימוש בנתוני פייסבוק (g1)
קראו גם:
