תנומות הן תקופות שינה מחוץ ללילה, שזה הזמן הנכון לישון במשך שעות בכל פעם, והן שונות מפרק שינה בלתי נשלט ולא מכוון.
פִּרסוּם
כדי לגלות את היתרונות האפשריים של תנומות היום הללו, חוקרים העריכו תנומות ב-32 מבוגרים שאחרי הכמות הרגילה של שנת לילה, היו נתונים לארבעה מצבי ניסוי: ערות ותנומות של 10, 30 או 60 דקות בימים לסירוגין.
מדענים השוו את זמן השינה באמצעות פוליסומנוגרפיה (בדיקה שבוצעה למדידת המשתנים הפיזיולוגיים של השינה), כדי לדעת בדיוק כמה זמן יש להקצות לשינה איכותית.
מצב הרוח, הישנוניות האובייקטיבית והביצועים הקוגניטיביים של המתנדבים נמדדו במרווחים של 5 דקות, 30, 60 ו-240 דקות לאחר היקיצה מתנומה כדי להעריך את ההשפעות המועילות האפשריות של תנומה זו. החוקרים גם ניתחו את ההשפעות של דקות שינה אלו על קידוד הזיכרון של המשתתפים.
פִּרסוּם
על פי המחקר, לקח למשתתפים 10 עד 15 דקות להירדם. והתוצאות מראות שבהשוואה לעירנות, לכל משכי התנומה היו יתרונות ברורים בשיפור מצב הרוח והערנות (מהקצר ביותר, 10 דקות, ועד הארוך ביותר, 60 דקות). עם זאת, רק לתנומות של 30 דקות הייתה יתרון ישיר על קידוד הזיכרון, מה שמצביע על כך שלפחות חצי שעה שינה נחוצה כדי לשפר את הזיכרון.
הבנת הנמנום
כדי להבין את חשיבות הנמנום במהלך היום, צריך להכיר את המנגנונים הפיזיולוגיים שגורמים לנו לישון בלילה. לדברי הנוירולוגית לטיסיה אזבדו סוסטר, מומחית לרפואת שינה בבית החולים Israelita Albert Einstein, לשינה יש מספר תפקידים בגוף, אך התפקיד העיקרי הוא לגרום לגוף שלנו לשחזר את האנרגיה שהושקעה במהלך היום.
"אנחנו לא לוקחים אנרגיה מכל מקום מבחוץ, אנחנו מייצרים אותה. אנו מתעוררים מלאי אנרגיה ומשתמשים באנרגיה זו לאורך כל היום. כאשר זה קורה, מולקולות אנרגיה [הנקראות ATP] מתפרקות ומצטברות בגוף. תפקידה של שינה הוא בדיוק לאחד מחדש ו"להדביק" שוב את המולקולות הללו, כדי שתהיה לנו שוב אנרגיה", הסביר הנוירולוג, והדגיש שזהו התהליך הנקרא ההומיאוסטטי.
פִּרסוּם
אבל לא רק בגלל הוצאת אנרגיה אנחנו ישנים. אנו גם ישנים עקב תהליך מטבולי – הנקרא שעון הצירקדי – המקדם את הסנכרון של האורגניזם ביחס לאור ולחושך של הסביבה (ערות ושינה). המנגנון השלישי שגורם לנו לישון הוא התנהגותי.
"אנחנו ישנים בלילה כי ישנה העדפה של התהליך ההומאוסטטי [שהוא עייפות לאחר הוצאת אנרגיה] עם הרגע המטבולי [הגוף שלנו מתכונן לישון בחושך]. על ידי שילוב שני המנגנונים הללו, בתוספת ההתנהגות שלנו, אנו מסוגלים להירדם ולהישאר ישנים", הסבירה לטיסיה.
עם זאת, יכול לקרות שאיננו סובלים היטב את הצטברות העייפות במהלך היום ולכן עלינו לנמנם באמצע היום כדי לבצע את תהליך תיקון העייפות הזה קצת מוקדם יותר. "זה מה שקורה עם קשישים, למשל, שנמנמים יותר במהלך היום כי הם מרגישים עייפים בקלות רבה יותר", אמר הנוירולוג.
פִּרסוּם
מקור: סוכנות איינשטיין
@curtonews מה דעתך לנמנם אחרי ארוחת הצהריים? 🥱
♬ סאונד מקורי - Curto חֲדָשׁוֹת
קראו גם:
